פרידה [זמנית] מיוסי
נשאלת השאלה מהי התורה? ובכן בתורה יש מכלול שלם של פרטים שנוגעים לכל תחומי החיים, התורה גם נקראת תורת חיים, היא נקראת 'עץ חיים' כמו שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה. בספר בראשית יש תיאור עלילתי על גירוש האדם הראשון מגן העדן, וכתוב כך "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם; ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם" במאמר "ויאמר בעז אל רות" בספר ליקוטי מוהרן אומר רבי נחמן "דע, כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד. וגדל יקר יפי השדה וגידוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת." כדי להבין מהי התורה צריך לחקור תחילה מהו אותו עץ ומהו אותו שדה בו גדלים אילנות ועשבים יפים, נצטרך גם להבין מהי פירושה של המילה חיים. עוד כדי להבין מה היא התורה צריך להבין מה הם כותנות העור שעשה השם יתברך לאדם ולאשתו, ומהם פירותיו של העץ שיכולים לתת לאדם חיים נצחיים. נתחיל ונגלה תחילה שלאדם הראשון ולאשתו לפני החטא הקדמוני היה לבוש אחר, אלו הן כותנות האור באות א', עוד נוסיף ונאמר שנשמתו של האדם היא חלק אלוקי שניתן לו, חלק אלוקי ממש וכמו שכתוב "כולם בחוכמה עשית" הנשמה האלוקית שבאדם היא חוכמת הבורא שנמצאת בו, האדם לאחר שנולד לעולם הזה עם חלק – ניצוץ אלוקי בתוכו, ממשיך ואוסף במהלך חייו עוד ועוד ניצוצות כאלו שהם אלו שמרכיבים את נשמתו. נסביר זאת בצורה פשטנית כדי להבין, התובנה של איך מכינים נס קפה ברורה לכל אחד מאיתנו, לוקחים כפית נס קפה שמים בכוס, מרתיחים מים, מוזגים את המים על הקפה מוסיפים סוכר וחלב ויש לנו כוס נס קפה, רצף של מספר קטן של פעולות שכשפועלים אותן מביאים משהו למציאות, כלומר התובנה הזו של איך מכינים כוס נס קפה ברורה לנו ואנחנו יכולים להגיד שהתובנה הזו נמצאת בתוכנו, אם נבקש מילד בן שלוש שמעולם לא הכין נס קפה להכין לנו נס קפה, הוא לא ידע, מדוע? מכיוון שהתובנה הזו לא נמצאת בתוכו ואנחנו יכולים לומר שהתובנה הזו היא חיצונית אליו, אבל היא ממשית ונמצאת מסביבו, בשפה תורנית אנחנו קוראים לתובנה שכזו שכל מקיף ולאותה התובה בעבורנו שכל פנימי. עכשיו כשאנחנו מבינים שיש שכל מקיף - חוכמה שמקיפה אותנו ונמצאת מסביבנו נוסיף ונאמר שיש שכל מקיף מכל מיני סוגים, אם אדם הוא נגר במקצועו יש בו תובנות לגבי עבודה עם עץ או שאחר הוא חייט יש בו תובנות לגבי עבודה עם בד, עבור אנשים אלו התובנות האלו הן פנימיות בעוד שעבור אנשים אחרים הם תובנות חיצוניות, אבל צריך לדעת שעיקר עבודתו של האדם בעולם הזה היא לאסוף את הניצוצות ששייכות לנשמתו ומדובר על חוכמה אלוקית שאמורה להשלים את נשמתו, האדם הראשון ואשתו לפני החטא היו לבושים בכותנות אור, באור אלוקי, חוכמה אלוקית שאפפה אותם, הם היו בעלי שכל גדול ובעלי ראיה רוחנית גבוהה, רק לאחר החטא הם הולבשו בכותנות עור שהם חוכמות הנחש הקשורות לגוף הפיזי שלנו, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, על הצרכים הכל-כך מרובים שלו ועל הרצונות הכל-כך נמוכים שלו. שהאלקים שאל את האדם אייכה, היכן הוא היה? היכן הסתתר? כתוב "ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן" הם הסתתרו בתוך העץ שממנו אכלו, עץ הדעת טוב ורע, עכשיו אחרי שאכלו, הרע כבר התערבב בתוכם והם היו מעורבבים בתוכו, זאת הסיבה גם שהיו חייבים לרדת לזה העולם וללבוש את כותנות העור, אבל צריך לזכור שזה רק לבוש ולא האדם באמת, האדם מתחת לכותנות העור נשארת אותו יצור אלוקי לבוש באור אלוקי שנשמתו היא חלק אלוקי ממעל, ושעבודתו היא לאסוף חלקים וניצוצות אלוקיים ולהעלותם תוך כדי בניית נשמתו. במאמר אחר שלו מאמר שנקרא "עתיקא טמיר וסתים" בליקוטי מוהרן אומר רבי נחמן "חיים נצחיים הם רק להשם יתברך, כי הוא חי לנצח. ומי שנכלל בשרשו, דהינו בו יתברך, הוא גם כן חי לנצח, כי מאחר שהוא נכלל באחד והוא אחד עם השם יתברך, הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך." ההיגיון שבדברים פשוט וברור, מכיוון שהשם יתברך היה מעולם, ויהיה לעולם, מי שיזכה להדבק בו יעלה על הרכבת לחיי נצח, אבל יש כאן בעיה, כי כתוב על השם יתברך – אש אוכלה הוא, אז איך יכול אדם ילוד אישה קרוץ מחומר, להידבק באש? הרי הוא יישרף, ויותר מזה, אש תכונתה לעלות וחומר לרדת, ממש שני הפכים, מה יחברם? שואל השואל עבור מה ברא השם יתברך את העולם? ועונה שמדרך הטוב להטיב ולכן ברא את העולם כדי להיטיב לאדם, השאלה הבאה שמתבקשת היא "כמה טוב יש לו לתת? והתשובה על זה היא שיש לו אין סוף טוב להיטיב, נו, אבל האדם חיי כמספר שנותיו, ולא יותר, איך יוכל לקבל אין סוף הטבה? ומשיב שאת ההטבה לא מקבלים במקום מוגבל כי אחרת אי אפשר יהיה להיטיב את המידה האין סופית הזו של הטוב, ורק במקום שאיננו מוגבל אפשר להעניק את ההטבה הזו, במקום שאין לו סוף וגבול, והדברים מתבררים להיות שמקום קבלת ההטבה הוא לא העולם הזה, אלא העולם הבא, מקום שאין לו גבול. ומתוך הדברים האלו אנחנו מגיעים לבירור נוסף שיש לעשות כדי להגיע ולפתור את החידה הזו, והוא הניסיון להבין מהם החיים, אנחנו משתמשים במילה חיים כל הזמן ומתכוונים להרבה דברים בשימוש במילה הזו, קוקה קולה טעם החיים, עשיתי חיים, חיים טובים, לחיות את החיים, אנחנו חיים את החיים טועמים אותם עושים אותם אבל מה הם באמת החיים? כשאומרים חיי החיים אנחנו יודעים שמתכוונים להשם יתברך, ולמה? מפני שבניגוד לנו, שאנחנו מוגבלים ויש לנו התחלה וסוף, הוא אינו מוגבל והוא ללא התחלה או סוף, קשה מאד להכיל את הרעיון הזה בכלל בשכל אנושי כי גם הוא מוגבל, ומהי אהבה? אהבה היא הרצון לגרום שמחה ונחת רוח לזולתנו ללא שום רצון לקבל תמורה עבור זה, אמרנו שמדרך הטוב להיטיב ומכיוון שאהבתו לברואיו היא אין סופית החליט חיי החיים לתת לאהוביו את עצמו, אבל מכיוון שהוא חיי לנצח איך יוכל לתת לברואיו חיים לנצח? וזהו סוד החוכמה, סוד הנשמה, סוד החלק האלוקי שבתוכנו, למעשה בהתקשרותנו אליו, אנחנו זוכים גם כן לחיים נצחיים. צריך להוסיף ולגלות דבר נוסף והוא דבר שהדעת לא בהכרח מקבלת, ודבר זה הוא שאנחנו חיים בעבר, מה הכוונה? הכוונה שההווה שבעבורנו הוא רגע חולף והוא כמעט בלתי מושג, ועם כל זה ההווה הוא הדרך היחידה בה אנחנו יכולים לחוש את המציאות שהיא רצונו יתברך, הארי הקדוש כתב תפילה בה הוא אומר "ויהי רצון לפניך שתזכני לשוב לעתיד למקום שממנו נחצבה נשמתי משם", כי עבור האין סוף ברוך הוא העבר העתיד וההווה משמשים כאחד, החכם באדם אמר "סוף דבר הכל נשמע" סוף דבר הוא העתיד, הכול נשמע הוא העבר וכאן גם טמון איך ניתן להתקשר לבורא יתברך "את האלהים ירא ואת מצותיו שמור" כי יראת השם שומרת שאת המצוות נשמור, והתורה מלשון הוראה והמצוות מלשון צוותא, זוהי התורה שהיא הדבק שלנו אליו יתברך, והיא עץ החיים כי כששומרים את מצוותיה זוכים ואוכלים מפירותיו של העץ שהם החיבור והקישור אל חיי החיים. אומר האומר שאת השם של האדם שהוא הכלי, הצינור שדרכו מועבר השפע לאדם וזהו תפקידו בעולם, נותן השם יתברך לאביו ולאימו בתוך ליבם והם אלו שקוראים לו בשמו, ויוסי שהשם המלא שלו זה יוסף רואים בו בפירוש איך הוא הפך להיות צינור וקישור אל חיי החיים, שמעתי שאומרים "הנה הוסיפו לו המקובלים מנהר שלום בירושלים את השם חיים וזה לא עזר", יוסי היום נמצא בעזרת השם צמוד לחיי החיים וחיי כבר עכשיו חיים נצחיים, הוא כבר זכה לפשוט את עור הנחש ממנו ובעזרת השם זכה כבר לחלוקא דרבנן, לחלוקו של האדם הראשון, ללבוש של אור צרוף, ובלבוש שכזה יכול בעזרת השם לשוב חזרה לעתיד, חזרה למקום שממנו נחצבה נשמתו, חזרה לגן עדן. רבינו נחמן מברסלב מביא מהתורה ואומר "ויאמר בעז אל רות, הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר, וגם לא תעבורי מזה וכו'. עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן, הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך. וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים
ויאמר בעז אל רות - אומר השם יתברך לנשמה לפני רדתה לעולם
הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר, וגם לא תעבורי מזה וכדומה
בתי אומר לה השם, אל תצאי לך משדה הקדושה
עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן, הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך
הנערים הם כל התאוות והבילבולים של העולם הזה
וצמת, והלכת אל הכלים ושתית – הכלי והצינור אל חיי החיים היא התורה
ומסיים רבינו נחמן ואומר : דע, כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד. וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת. ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם
שנזכה כולנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורת משה, שנזכה גם אנחנו להתחבר לבורא יתברך ולחיות חיים נצחיים עם חסידים וצדיקים, שנזכה לעילוי נשמה יחד עם כל החיים שבכל אתר ואתר, בעולם הזה ובעולם הבא
ויאמר בעז אל רות - אומר השם יתברך לנשמה לפני רדתה לעולם
הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר, וגם לא תעבורי מזה וכדומה
בתי אומר לה השם, אל תצאי לך משדה הקדושה
עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן, הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך
הנערים הם כל התאוות והבילבולים של העולם הזה
וצמת, והלכת אל הכלים ושתית – הכלי והצינור אל חיי החיים היא התורה
ומסיים רבינו נחמן ואומר : דע, כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד. וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת. ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם
שנזכה כולנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורת משה, שנזכה גם אנחנו להתחבר לבורא יתברך ולחיות חיים נצחיים עם חסידים וצדיקים, שנזכה לעילוי נשמה יחד עם כל החיים שבכל אתר ואתר, בעולם הזה ובעולם הבא