הבהמה האדמונית שבנו - אשריכם ישראל מי מטהר אתכם

יעקוב אבינו מבקש מהשם יתברך בתפילתו “לחם לאכול ובגד ללבוש”[1], בפרשת פרה[2] מובא תיאור עבודת הפרה האדומה, צריך לשוחטה מחוץ למחנה להזות מדמה שבע פעמים אל מול פני הקודש, אחר כך יש לשורפה כולה ולא להשאיר לה שריד (עורה, בשרה, דמה וכו’) כל מי שמתעסק עם הפרה בכל שלבי העבודה ניטמא... חוץ, מאלעזר הכהן, בחינת השם יתברך שעוזר, הקדוש (בהא הידיעה) ברוך הוא, והוא יתברך שמו לעד, אינו ניטמא לעולם, והוא מסתכל, במסכת אבות כתוב "החנות פתוחה והחנווני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת"[3], לטוב ולהיפך חס ושלום, ...והוא מסתכל,שכל העבודה נעשת לפניו והוא רואה הכול. כל מי שמתעסק בעסק הפרה - ניטמא. מהפרה נשאר רק אפר, תחושה של חידלון, של כליה - "וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה"[4]... אפר ועפר

הרוח הזו, האלעזר הזה, החלק אלוקה ממעל, גרגיר קטן מהר של זהב[5], נקודת האלוקות שבכל יהודי[6], היהלום החבוי ומוצפן בכל אחד ואחת מעם ישראל, גם בזה שהתלכלך וניטמא עד מאד ויותר - טהורה לעולם היא נשארת. אמר הרב נקי משכונת שביב בהרצליה שיהודי שביום הכיפורים נוסע לים ומדליק מנגל של בשר חזיר ושותה יין נסך, גם בו יש נקודת אלוקות טהורה שזועקת תיקון ומצפה לישועה, והיא בטהרתה לעולם תעמוד

יוצא שמסיפור הפרה האדומה, מהאפר של הבהמה האדמונית שבנו, מתוכה ממש, מתגלת וצומחת כמו זרע שנרקב לחלוטין באדמה[7] - הבטחה לגאולה טהרה והתחדשות. ואם נתבונן - הרי מי ניטמא מעבודת הפרה? כוהנים, צאצאיו ומשפחתו של אהרון הכהן - איש שלום, גילגולו של הרן[8] - אחי אברהם אבינו עליו השלום - שמת על קידוש השם, שממנו יוצא דוד המלך[9], שממנו יצא מלך המשיח[10]. צאצאיו של אהרון הכהן מוסרים נפשם מנגד לטהר ולהשיב את עם השם המתגלגל ברפש ולהוציאם מטומאתם

.....אדם כי ימות באוהל... ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליה מים חיים

מים חיים - מים זה חסד[11], חיים זה תורה - שנאמר תורת חיים

....והיזה על האוהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנוגע בעצם או בחלל או במת או בקבר

?ונשאלת השאלה מהם הלשונות האלו

עצם - עצמיות, אגוצנטריות וכו'[12]

חלל - מקום הריק בו השם יתברך נמצא בהסתרה גדולה[13]

מת - כליה, חידלון

קבר - סוף, נשיה, שיכחה

והיזה הטהור על הטמא וכיבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב

צריך לדעת שמה שהתפלל יעקוב אבינו להשם יתברך וביקש לחם לאכול - אוכל זה תורה, ובגד ללבוש - שלאחר פטירתו של האדם מן העולם לבושו הן מצוות השם[14] שזכה האדם לקיים וזה לבושו לעד ולנצח נצחים, ואם נתעמק באמת בפרשת פרה נראה בה נסתרות ונפלאות כי יש הרבה מה לדבר על כיבוס הבגדים ועל טהרה, על בגד ללבוש, על בגדי כהונה, בגד - הכבוד, כסא הכבוד, תכלת, בגד כתיקון לחטא "וידעו כי ערומים הם”[16/15], ההשבה לבגד של כבוד ותפארת, של ארבע כנפות, של גילוי השכינה שהרי היכן שאין חטא יש גילוי השכינה, התרגום אומר על המקום "ויצבעו לבושוהי" - צבע? לאיזה צבע? כשחושבים על טהרה על נקיון על איזה צבע חושבים? לבן, ובית המקדש נקרא לבנון שבו מלבינים עוונותיהם של ישראל[17], ולכן כשמזה הטהור על הטמא מים [תורה] אז יכול הטמא להתכונן לטהרה ולכבס בגדיו [מצוותיו] וזה לא מגיע מיד, אלה מאוחר יותר בערב [הרוצה אפרסמון אומרים לו המתן][18]

ולמי שמתבונן בעצמו - עם כל הקושי שבדבר - יש בזה נחמה אמיתית, כי נכון, זה יהיה רק בערב ואדם שמתבונן בעצמו שואל תדיר, למה? למה? למה ניגרע מלהקריב את קורבן השם?[19] אך בזה שאדם יודע שנכון, רק בערב, אבל כשזה יגיע יטהר, יש בזה נחמה

ובמסכת ברכות[20], בתחילתה, ששואלים מתי קוראים קריאת שמע בערב, כולם מסכימים שזה בזמן שהכוהנים נכנסים לאכול את התרומה ובהמשך מוסבר שהתשובה הזו באה ללמד אותנו שזה שהם אוכלים את התרומה ומוסבר שמדובר על כהנים שנטמאו - שהכפרה שלהם, הקורבן שיביאו בבוקר - איננו מעקב אותם מאכילת [תורה] התרומה - התרומה מתקבלת מהעם

ולכן, אף על פי שכמו שאומר הרב קרליבך - תדע שאם אתה יורד לרחוב לאסוף נשמות, תדע לך שאתה תתלכלך - וכמו שהתורה הקדושה אומרת בפרוש שהמזה והמתעסק בעסק הפרה - טמא עד הערב, עדיין יאכל את התרומה - שמעתי את הרב כרמל מביא בשם אני לא זוכר מי שהכהן באכילתו מעלה את העם למצב שעכשיו הם יכולים לקבל על עצמם עול מלכות שמים ולקרוא קריאת שמע, ומכיוון שרבינו הקדוש רבי נחמן בן פיגע מברסלב על ידי תלמידו רבינו נתן מנומערוב[21] אומר שכל אחד מישראל מגדול עד קטן צריך לעסוק בבניין היכל הקודש [לבנון?] היינו לקרב נפשות להשם יתברך כי בשביל זה נברא

....אז אם כך

אשריהם ואשרי חלקם של הכהנים בכל הדורות, הצדיקים שמשליכם חייהם מנגד ומוסרים עצמם על קידוש השם, על קידוש שם שמיים למען אחיהם, כמו שאומר הזוהר הקדוש - בני המלך[22] העליון ומכנה כך את עם ישראל, להשיבם אל אביהם שבשמיים, והשם יתברך הבטיח כי לא ידח ממנו נידח[23], ואמר כי לא ירצה במות המת[24], ולכן הכהנים החסידים הצדיקים שמוכנים למות על קידוש השם רגע אחר רגע, שעה אחר שעה, יום אחר יום, להם הבטיח על ידי דוד המלך משיח השם, "מה רב טובך אשר צפנת ליראך

אשרינו שזכינו להיות בדור הגאולה

1 בראשית כ"ח2 במדבר י"ט3 מסכת אבות ג' ט"ז4 קהלת י"ב ז5  הרב אשלג הקדמה לתע"ס6 הרב שוורץ מחבר בלבבי משכן אבנה7  הרב מנחם אזולאי ממשפיעי ברסלב8 חסד לאברהם מעיין הנהר כ"ה9 הרב אורי שריקי מכון מאיר10 ישעיה פרק י"א11 פרדס רימונים ח י"א12 הרב מצ'רנוביל בעל ליקוטי תורה13 עץ חיים פרק א14 תניא חלק א פרק ד15 בראשית ג16 ליקוטי הלכות א"ח ה ציצית ה17 יומא ל"ט ב18 יומא ל"ח19 במדבר בהעלותך20 ברכות ב21 ליקוטי הלכות פורים ו א22 זוהר פ יתרו23 שמואל ב י"ז24 יחזקאל פ י"ח25 תהילים ל"א