ההיסטוריה של אתר ברסלב שלום
? איך זה התחיל
מה זה משנה בכלל איך זה התחיל? יש איזה נפקא מינה? נראה שכן, איזה? אמרו לנו חז"ל דע מאין אתה בא ואולי אם תדע מאין אתה בא תדע גם לאן אתה הולך, ברסלב-שלום הוקם כדי לענות על צורך הולך וגובר של צימאון לדעת, לחיבור, די נמאס כבר מכל מה שהאכילו אותנו ומנסים להאכיל אותנו אלו שרוצים למכור לנו משהו, תראה איזה יופי, אצלי רק תרוויח, לא רוצים לאכול לא לשתות, לא בגדים, לא מכוניות ודירות, רוצים חיבור, למי? לעצמינו בתור התחלה ואולי דרך זה להשם יתברך
רוצים למצוא את בת המלך האבודה, מכירים את הסיפור, יודעים שייקח ימים ושנים, מנסים לקיים "מצווה גדולה להיות...", אם אפשר בשמחה - מה טוב, אבל קודם כל, להיות. בעולם של ניקור של שקר, של חוסר תקווה ויאוש, בעולם של זאבים, לעיתים, לפעמים, יש עוד תקווה בקרן אור בודדה שמבצבצת לה לכמה שניות מבעד לערפל כבד ועשן, את האור הזה אנו רוצים, אליו אנו זקוקים, למשהו שיחיה אותנו, מה יעזור לנו כסף אם - אשתי לא אוהבת אותי? אם - בעלי לא אוהב אותי? אם אנחנו לא באמת מרגישים שלמישהו אנחנו חשובים ואכפת לו מאיתנו? ואפילו אם המישהו הזה הוא אנחנו, מה יכולים להועיל יחסי ציבור או כישרונות מיוחדים אם בלב של הבן אדם אין נחמה
אז הבן אדם הולך בעולם ואומר לעצמו אולי פה? אולי כאן? והיה הולך במדבריות וביערים זמן רב מאד, הבן אדם הוא יצור סגלתן, אפילו באלסקה הוא יכול לחיות, חחח.... מי רוצה לחיות שם קרררר משהו פחד, אבל אם בתוך הלב שלנו יש גוש קרח בגודל קרחון מה יעזרו לנו כל המשחקים, איך הקרחון הזה יכול להפשיר מאוכל, משתיה וכדומה? אנו זקוקים לקרן האור שהזכרנו מקודם שתמיס לנו את הלב, שיהיה אכפת לנו - מעצמנו, מהבעלים שלנו, מהנשים שלנו, מהילדים שלנו, מהשם יתברך, ושנרגיש שגם להם אכפת מאתנו, אי, יא, יאי, איך עבדו עלינו כל הפרסומות, כל מלחמות למען, כל הערכים המזוייפים, "טוב למות בעד..." וזאת באמת נראת כשאלה טובה מאד - בעד מה בדיוק טוב למות, רק שכדאי לברר את זה לפני שנמצא את עצמנו עם הרגלים אל הדלת במצב מאוזן
ואז, יום אחד, מתוך הערפל מופיע מלאך לבן על סוס, ובידו, ליקוטי מוהרן, ובזמן שחוץ מקול שיברי הלב המתפוררים נשמעים גם ציפצופים של טיפול נמרץ - מנסים להחיות את הלב הרצוץ, מתבררת לה הידיעה שככה אי אפשר להמשיך, והיא קמה מכסאה ונוגעת בנו ושואלת "האתה מכיר אותי?" מכיר אותך? בוודאי, בכל פעם שאנו אומרים אני, אנו מתכוונים אליך, אהובתי
עכשיו, מתוך הבלגאן, מתוך השנים של החוסר ידיעה חוסר מחשבה חוסר צמיחה, לפתע פתאום, זינוק ו... וואו,מים קרים של מעיין טהור מכסים את הגוף, את הראש, את הדעת, ובריכת הזכות הזו עוטפת את כל היישות שלנו שנעלמת ומתמוססת לתוך הריק הגדול, הזיק הטהור של המחשבה שנשאר שם מתחדש בשניות וכשאנחנו יוצאים החוצה זה כבר לא אותו דבר, כמו אחרי ימים של התבודדות ביער, כמו מעגל של ספירלות צבעוניות שמחבק ומעלה את הידיעה אל מקורה, והתודעה, ששוב לעולם זה לא יהיה אותו דבר כמו מקודם, פשוט כי עכשיו זה ברור, עכשיו זה ביחד
אז זה הגילגול השלישי של אתר האינטרנט, זה התחיל לפני איזה חמש שנים - יותר או פחות, והלך וגדל בכמות ואיכות, רצינו לומר, תודה, תודה לבורא יתברך שלא ויתר גם עלינו, ולא יוותר על אף אחד מאחינו ואחיותינו, יש כאן עכשיו בצורה ויזואלית וידידותית הרבה מאד השקעה, שעות של פעילות ממון ומחשבה, אהבה וכיסופים למקום טוב יותר, גבוהה יותר, וקרוב יותר, יהי רצון שתזכי / שתזכה להינות, להעשיר, להתפתח ולהתקרב ושזה יהיה שכרנו, אמן
רוצים למצוא את בת המלך האבודה, מכירים את הסיפור, יודעים שייקח ימים ושנים, מנסים לקיים "מצווה גדולה להיות...", אם אפשר בשמחה - מה טוב, אבל קודם כל, להיות. בעולם של ניקור של שקר, של חוסר תקווה ויאוש, בעולם של זאבים, לעיתים, לפעמים, יש עוד תקווה בקרן אור בודדה שמבצבצת לה לכמה שניות מבעד לערפל כבד ועשן, את האור הזה אנו רוצים, אליו אנו זקוקים, למשהו שיחיה אותנו, מה יעזור לנו כסף אם - אשתי לא אוהבת אותי? אם - בעלי לא אוהב אותי? אם אנחנו לא באמת מרגישים שלמישהו אנחנו חשובים ואכפת לו מאיתנו? ואפילו אם המישהו הזה הוא אנחנו, מה יכולים להועיל יחסי ציבור או כישרונות מיוחדים אם בלב של הבן אדם אין נחמה
אז הבן אדם הולך בעולם ואומר לעצמו אולי פה? אולי כאן? והיה הולך במדבריות וביערים זמן רב מאד, הבן אדם הוא יצור סגלתן, אפילו באלסקה הוא יכול לחיות, חחח.... מי רוצה לחיות שם קרררר משהו פחד, אבל אם בתוך הלב שלנו יש גוש קרח בגודל קרחון מה יעזרו לנו כל המשחקים, איך הקרחון הזה יכול להפשיר מאוכל, משתיה וכדומה? אנו זקוקים לקרן האור שהזכרנו מקודם שתמיס לנו את הלב, שיהיה אכפת לנו - מעצמנו, מהבעלים שלנו, מהנשים שלנו, מהילדים שלנו, מהשם יתברך, ושנרגיש שגם להם אכפת מאתנו, אי, יא, יאי, איך עבדו עלינו כל הפרסומות, כל מלחמות למען, כל הערכים המזוייפים, "טוב למות בעד..." וזאת באמת נראת כשאלה טובה מאד - בעד מה בדיוק טוב למות, רק שכדאי לברר את זה לפני שנמצא את עצמנו עם הרגלים אל הדלת במצב מאוזן
ואז, יום אחד, מתוך הערפל מופיע מלאך לבן על סוס, ובידו, ליקוטי מוהרן, ובזמן שחוץ מקול שיברי הלב המתפוררים נשמעים גם ציפצופים של טיפול נמרץ - מנסים להחיות את הלב הרצוץ, מתבררת לה הידיעה שככה אי אפשר להמשיך, והיא קמה מכסאה ונוגעת בנו ושואלת "האתה מכיר אותי?" מכיר אותך? בוודאי, בכל פעם שאנו אומרים אני, אנו מתכוונים אליך, אהובתי
עכשיו, מתוך הבלגאן, מתוך השנים של החוסר ידיעה חוסר מחשבה חוסר צמיחה, לפתע פתאום, זינוק ו... וואו,מים קרים של מעיין טהור מכסים את הגוף, את הראש, את הדעת, ובריכת הזכות הזו עוטפת את כל היישות שלנו שנעלמת ומתמוססת לתוך הריק הגדול, הזיק הטהור של המחשבה שנשאר שם מתחדש בשניות וכשאנחנו יוצאים החוצה זה כבר לא אותו דבר, כמו אחרי ימים של התבודדות ביער, כמו מעגל של ספירלות צבעוניות שמחבק ומעלה את הידיעה אל מקורה, והתודעה, ששוב לעולם זה לא יהיה אותו דבר כמו מקודם, פשוט כי עכשיו זה ברור, עכשיו זה ביחד
אז זה הגילגול השלישי של אתר האינטרנט, זה התחיל לפני איזה חמש שנים - יותר או פחות, והלך וגדל בכמות ואיכות, רצינו לומר, תודה, תודה לבורא יתברך שלא ויתר גם עלינו, ולא יוותר על אף אחד מאחינו ואחיותינו, יש כאן עכשיו בצורה ויזואלית וידידותית הרבה מאד השקעה, שעות של פעילות ממון ומחשבה, אהבה וכיסופים למקום טוב יותר, גבוהה יותר, וקרוב יותר, יהי רצון שתזכי / שתזכה להינות, להעשיר, להתפתח ולהתקרב ושזה יהיה שכרנו, אמן
? לאן זה הולך
רוב התכנים באתר נוצרו מהמפגש האישי המזכך של כל אחד מאיתנו עם בת המלך והזיכרון והכיסופים אליה, השיעורים והמפגשים של ערן יאיר עם חברים במספר נקודות, צולמו הוקלטו ונערכו כדי שעוד נשמות יקרות יזכו לטבול במימי התורה, ישנם תכנים נוספים שנוצרו בחלקם באופן יזום על ידינו וחלקם נלקחו לאחר שנוצרו על ידי חברים ואחים למטרה, החומר הכתוב באתר ברובו מקורי וחלקו נאסף ממקורות שונים ובמקומם הוספנו קרדיט והפניה אל המקור, זאת גם הבמה להודות לכבוד הרבנים שטרחו כל אחד בצורתו על הלימוד והרצון להשפיע תוך לפעמים מסירות נפש, הפעילות השוטפת והקבועה של השיעורים והמפגשים שערן יאיר עורך מתקיימים באיזור השרון ובאיזור המרכז, בכדי לברר מתי, איפה ועל מה, ניתן להתקשר לטלפון 050-423-83-36 או ליצור קשר דרך האתר ונשמח לשתף אותך במידע, בברכת כל הישועות ושבעזרת השם נזכה ממש בקרוב לגאולה השלמה
? טוב אז בכל זאת, מה הסיפור של התמונה למעלה
ידוע הסיפור מהגמרא במסכת תענית (כג ע"א) על חוני המעגל, שראה אדם הנוטע חרוב, ושאלו עד כמה שנים הוא טוען פירות, אמר לו: "עד שבעים שנה". כששאלו האם ברור לו שיחיה שבעים שנה, ענה לו: "אני מצאתי בעולם את החרוב שנטעו אבותי, וכך גם אני נוטע לבני". הסיפור הזה על חוני המעגל ומעשה הזקן, נותן מימד מיוחד לנטיעה זו, שכולה רק נתינה וחסד לאחרים, ללא שיור של הנאה עצמית. לכן יש בה מתיקון העלם הנבנה בחסד. וכמאמרו של הראי"ה קוק: "חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתקפו בעץ החרוב". וכן יש בה מן האמונה הזכה שפניה לעתיד המלא שפע ואור. ואם בכל זריעה נאמר "שמאמין בחי העולמים וזורע" (מדרש תהילים יט), הרי נטיעת חרוב היא אמונה עזה וטהורה יותר. - מתוך דבריו של הרב צבי שורץ
אז חרוב לא נטענו אבל אולי בחינת חרוב כן ועל כן התמונה של ידים שזה סיימו עתה לשתול, מה ייצא מהשתיל נדע רק לעתיד לבוא, השם "היכל הגוונים המשתנים" בא מכיוון שהוא ההיכל של רבינו שאמר שההיכל שלו נמצא ליד היכלו של רבי ברוך ממז"יבוז" דודו, נכד הבע"שט, ואמר רבינו: "שתגיעו לשמים ותחפשו את ההיכל שלי, דעו שישכון ליד היכלו של רבי ברוך ושההבדל בניהם יהיה שבהכלי הגוונים משתנים בכל עת..." ולכן גם אם כבר "עברת" על כתבי רבנו ואפילו כמה פעמים, דע לך שאם תזכה, תראה שם בכל עת חדשות..., ברסלב-שלום על שם השלום שהוא ועל בעליו
אז חרוב לא נטענו אבל אולי בחינת חרוב כן ועל כן התמונה של ידים שזה סיימו עתה לשתול, מה ייצא מהשתיל נדע רק לעתיד לבוא, השם "היכל הגוונים המשתנים" בא מכיוון שהוא ההיכל של רבינו שאמר שההיכל שלו נמצא ליד היכלו של רבי ברוך ממז"יבוז" דודו, נכד הבע"שט, ואמר רבינו: "שתגיעו לשמים ותחפשו את ההיכל שלי, דעו שישכון ליד היכלו של רבי ברוך ושההבדל בניהם יהיה שבהכלי הגוונים משתנים בכל עת..." ולכן גם אם כבר "עברת" על כתבי רבנו ואפילו כמה פעמים, דע לך שאם תזכה, תראה שם בכל עת חדשות..., ברסלב-שלום על שם השלום שהוא ועל בעליו