אחרי פסח - לצעוק ממדבר הלב
חחח.... אז יצאנו ממצרים, נו ? ומה עכשיו ? חביבי תסתכל מסביב, רק חול וחול וחול, אתה במדבר, יודע מה זה מדבר ? לפני שניה ראית מראות אלוקים מה שיחזקאל בן בוזי לא ראה, ועכשיו ? עכשיו לך תחפש את החברים שלך, עכשיו אתה בבחינת הלבנה לאחר שהתמעטה, והעבודה שלך זה להגדיל את מלכות השם בעולם, מתוך קטנות המוחין שאתה נמצא בה, אין דרך אחרת, גלוי וידוע שאין דרך אחרת לגדול כי אם מתוך הקטנות, 2 חצאים של אותה המטבע, שכל ואמונה, האחד משלים את השני, זה תלוי בזה, עד עכשיו ראית בעיניים ורק טמבל לא מאמין למה שעיניו מראות לו, ועכשיו ? עכשיו לקחו לך הכול ואתה נדרש לעבוד עם אמונה, כי אם לא תעשה את זה תמצא את עצמך בתוך מעגל של מדרגות נעות אחד שעולה ואחד של יורד, כמו בנדנדה, עד שמתוך הקטנות תקבל עול מלכות שמים, תעמוד בנסיון ואז, ורק משם, תצמח. תצמח
שכל ואמונה, מי מהם חיצוני ? ומי פנימי ? זה קצת כמו מי היה ראשון - הביצה או התרנגולת ? מי אמר שיציאת מצרים היתה פעם וזהו, הרי זה קורה אצל כל אחד במחזוריות בכל שנה, האם המצרים של שנה שעברה נראת כמו זו של השנה ? לא, מה פתאום ! רק שמצרים של שנה שעברה הובילה לזו של השנה והיא הישנה עדיין נמצאת כאן, זה רק תוספת על הקיים וכך מתפתח, ומה עם קריעת הים? שנה שעברה הוא נקרע, מישהו זוכר את זה ? ואת המדבר של שנה שעברה מישהו זוכר ? אאההה כמובן שלא. כמובן שלא
...אז בוא נתחיל שוב פעם
.חחח.... אז יצאנו ממצרים, נו ? ומה עכשיו ? חביבי תסתכל מסביב, רק חול וחול וחול, אתה במדבר, יודע מה זה מדבר ? אמרו חז"ל שהאדם שונה משאר הברואים ושהוא היחיד הנקרא מדבר, והיה לנפש ממללה, בארמית של פעם היו אומרים "איסטרה בלגינה קיש קיש קריא" ואם חותכים את זה מהכוונה בגמרה אז אפשר להגיד שמה שאנחנו כולנו עושים כאן זה "קיש קיש" וזה כנראה כל מה שנדרש מאיתנו מרגע שהושלכנו למדבר. כי אחרי הכול אותם גלי ים גבוהים שהטביעו את המצרים אל קרקעית ים סוף ונשאו אותנו אל אותם מראות נשגבים, השליכו אותנו מאחורי גוום אל הצד השני של אותו ים שחולות המדבר מלחחים, ולאחר כל התופים והמחולות נפקחו עייננו לבוקר חדש של תמיהה גדולה אל מול כל הפלא הזה, ההיית או חלמתי חלום - ממש כמו בשיר על כינרת. כינרת
!מה ? זה סתם שאחרי כל ההוד וההדר מצאנו את עצמנו כל כך צמאים ומה שמצאנו זה רק מים מרים ? לא, כי חייב להיות כלי כדי לקבל את האור, והרי אין מים אלא תורה, כך שמאז ועד היום דרך כל ההשתלשלות שלנו כפי שגלוי לפני יודע תעלומות, אנחנו עדיין שומעים באוזנינו את הד השאגות - עשה ממר מתוק.עשה ממר מתוק
.אז הנה אנחנו כבר אחרי כל הפסח הזה, בתוך ימי הספירה, ובלבנו הציפיה הגדולה לשוב ולהתייחד עם נשמתנו, שהרי רק דרכה נזכה להתייחד עם נשמת העולם, מאחורינו חוף זרוע הבטחה לחיים נשגבים יותר ומלפנינו הלא נודע, זהו כנראה הזמן להיכנס למדבר ולהתחיל למלמל מילים של שבח ותודה, מילים של אהבה ותקווה, מילים של רצונות וכיסופים, ורבינו הקדוש והנורא שאמר לנו כבר, מה לכם לדאוג ? שאני הולך לפניכם, אומר לנו, לכל אחד אחד באופן פרטי ומיוחד : צא אל השדה בן אדם, דבר עם השם, תוציא את כל מה שיש לך בלב, דע לך שאלוקים אוהב אותך, דע לך שאין ייאוש כלל
בעולם - ואמרו את זה קודם אבל לא משנה. משנה
.הגיע הזמן לצעוק ממדבר הלב כי עכשיו זה כבר אחרי פסח וסופרים אל שבועות
שכל ואמונה, מי מהם חיצוני ? ומי פנימי ? זה קצת כמו מי היה ראשון - הביצה או התרנגולת ? מי אמר שיציאת מצרים היתה פעם וזהו, הרי זה קורה אצל כל אחד במחזוריות בכל שנה, האם המצרים של שנה שעברה נראת כמו זו של השנה ? לא, מה פתאום ! רק שמצרים של שנה שעברה הובילה לזו של השנה והיא הישנה עדיין נמצאת כאן, זה רק תוספת על הקיים וכך מתפתח, ומה עם קריעת הים? שנה שעברה הוא נקרע, מישהו זוכר את זה ? ואת המדבר של שנה שעברה מישהו זוכר ? אאההה כמובן שלא. כמובן שלא
...אז בוא נתחיל שוב פעם
.חחח.... אז יצאנו ממצרים, נו ? ומה עכשיו ? חביבי תסתכל מסביב, רק חול וחול וחול, אתה במדבר, יודע מה זה מדבר ? אמרו חז"ל שהאדם שונה משאר הברואים ושהוא היחיד הנקרא מדבר, והיה לנפש ממללה, בארמית של פעם היו אומרים "איסטרה בלגינה קיש קיש קריא" ואם חותכים את זה מהכוונה בגמרה אז אפשר להגיד שמה שאנחנו כולנו עושים כאן זה "קיש קיש" וזה כנראה כל מה שנדרש מאיתנו מרגע שהושלכנו למדבר. כי אחרי הכול אותם גלי ים גבוהים שהטביעו את המצרים אל קרקעית ים סוף ונשאו אותנו אל אותם מראות נשגבים, השליכו אותנו מאחורי גוום אל הצד השני של אותו ים שחולות המדבר מלחחים, ולאחר כל התופים והמחולות נפקחו עייננו לבוקר חדש של תמיהה גדולה אל מול כל הפלא הזה, ההיית או חלמתי חלום - ממש כמו בשיר על כינרת. כינרת
!מה ? זה סתם שאחרי כל ההוד וההדר מצאנו את עצמנו כל כך צמאים ומה שמצאנו זה רק מים מרים ? לא, כי חייב להיות כלי כדי לקבל את האור, והרי אין מים אלא תורה, כך שמאז ועד היום דרך כל ההשתלשלות שלנו כפי שגלוי לפני יודע תעלומות, אנחנו עדיין שומעים באוזנינו את הד השאגות - עשה ממר מתוק.עשה ממר מתוק
.אז הנה אנחנו כבר אחרי כל הפסח הזה, בתוך ימי הספירה, ובלבנו הציפיה הגדולה לשוב ולהתייחד עם נשמתנו, שהרי רק דרכה נזכה להתייחד עם נשמת העולם, מאחורינו חוף זרוע הבטחה לחיים נשגבים יותר ומלפנינו הלא נודע, זהו כנראה הזמן להיכנס למדבר ולהתחיל למלמל מילים של שבח ותודה, מילים של אהבה ותקווה, מילים של רצונות וכיסופים, ורבינו הקדוש והנורא שאמר לנו כבר, מה לכם לדאוג ? שאני הולך לפניכם, אומר לנו, לכל אחד אחד באופן פרטי ומיוחד : צא אל השדה בן אדם, דבר עם השם, תוציא את כל מה שיש לך בלב, דע לך שאלוקים אוהב אותך, דע לך שאין ייאוש כלל
בעולם - ואמרו את זה קודם אבל לא משנה. משנה
.הגיע הזמן לצעוק ממדבר הלב כי עכשיו זה כבר אחרי פסח וסופרים אל שבועות