ערן יאיר בסדרת שיעורים על אגדות חז"ל
אגדות חז"ל
מהי אגדה
רבי שמואל הנגיד ב"מבוא לתלמוד" מגדיר את האגדה: "כל פירוש שיבוא בתלמוד על שום עניין שלא יהיה מצווה". כל חלקי התלמוד שאין מסיקים מהם הלכה למעשה, הם אגדה
האגדות במשנה ובתלמוד הרבה מאוד דברי אגדה ומדרש פזורים בשני התלמודים, בירושלמי ובבבלי. שם הם באים כמשלימים את השקלא וטריא של ההלכה. ויש אשר נמשכים דברי אגדה על פני דפים רבים בגמרא, כמו פרק "חלק" בסנהדרין ופרק "מי שאחזו" בגטין. ואפילו במשניות שלשונן קצרה וסדורה כעיקרי ההלכה, גם בהן משתלבים במקומות רבים דברי אגדה ודרשות המטעימים את ההלכה. בייחוד נהג לעשות זאת רבנו הקדוש בסופי המסכתות, כדי לסיים בכי טוב. יש גם פרקי משניות שעיקרן דברי אגדה, והן במסכת אבות, וכן מסכת אבות דרבי נתן, וכמותן מסכת דרך ארץ רבא ומסכת דרך ארץ זוטא רבות הן הברייתות אשר בהן ההלכות וההגדות משולבות יחדיו. והן תוספתא דר' חייא ור' הושעיא ומכילתא דרבי ישמעאל, ספרי וספרא וברייתא דמלאכת המשכן הספר "עין יעקב" (או "עין ישראל") הוא אוסף של דברי האגדה אשר באו בתלמוד הבבלי, והוא מסודר כסדר התלמוד. ספר זה נתקבל בתפוצות ישראל כספר לימוד לבעלי בתים אשר לא הגיעו ללימוד הלכה. חבורות לומדים בספר "עין יעקב" היו בכל עיר
סוגי אגדות
אפשר למיין את האגדה לסוגים שונים
א. אגדות או דרשות המרחיבות את הסיפור המקראי ומוסיפות לו פרטים
ב. אגדות היסטוריות: סיפורים היסטוריים המתארים אירועים מתקופת המשנה והתלמוד
ג. סיפורים על חייהם של התנאים והאמוראים. תאור מידותיהם, הליכותיהם, דרך לימודים ודרך חייהם
ד. דברי מוסר: מאמרים המלמדים את האדם אורחות חיים. כגון פרקי אבות
האגדות כוללות סיפורי פלאים בצד הנחיות לחיים נכונים, סיפורים על חיי חכמים בצד תיאורים מוזרים של החיים. בשאלה אם יש לקבל את האגדות כפשטן, או שיש להם משמעות סימלית נסתרת עסקו מפרשי האגדה. להלן נביא סקירות על האגדה מאת הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם ורמח"ל
רבי שמואל הנגיד ב"מבוא לתלמוד" מגדיר את האגדה: "כל פירוש שיבוא בתלמוד על שום עניין שלא יהיה מצווה". כל חלקי התלמוד שאין מסיקים מהם הלכה למעשה, הם אגדה
האגדות במשנה ובתלמוד הרבה מאוד דברי אגדה ומדרש פזורים בשני התלמודים, בירושלמי ובבבלי. שם הם באים כמשלימים את השקלא וטריא של ההלכה. ויש אשר נמשכים דברי אגדה על פני דפים רבים בגמרא, כמו פרק "חלק" בסנהדרין ופרק "מי שאחזו" בגטין. ואפילו במשניות שלשונן קצרה וסדורה כעיקרי ההלכה, גם בהן משתלבים במקומות רבים דברי אגדה ודרשות המטעימים את ההלכה. בייחוד נהג לעשות זאת רבנו הקדוש בסופי המסכתות, כדי לסיים בכי טוב. יש גם פרקי משניות שעיקרן דברי אגדה, והן במסכת אבות, וכן מסכת אבות דרבי נתן, וכמותן מסכת דרך ארץ רבא ומסכת דרך ארץ זוטא רבות הן הברייתות אשר בהן ההלכות וההגדות משולבות יחדיו. והן תוספתא דר' חייא ור' הושעיא ומכילתא דרבי ישמעאל, ספרי וספרא וברייתא דמלאכת המשכן הספר "עין יעקב" (או "עין ישראל") הוא אוסף של דברי האגדה אשר באו בתלמוד הבבלי, והוא מסודר כסדר התלמוד. ספר זה נתקבל בתפוצות ישראל כספר לימוד לבעלי בתים אשר לא הגיעו ללימוד הלכה. חבורות לומדים בספר "עין יעקב" היו בכל עיר
סוגי אגדות
אפשר למיין את האגדה לסוגים שונים
א. אגדות או דרשות המרחיבות את הסיפור המקראי ומוסיפות לו פרטים
ב. אגדות היסטוריות: סיפורים היסטוריים המתארים אירועים מתקופת המשנה והתלמוד
ג. סיפורים על חייהם של התנאים והאמוראים. תאור מידותיהם, הליכותיהם, דרך לימודים ודרך חייהם
ד. דברי מוסר: מאמרים המלמדים את האדם אורחות חיים. כגון פרקי אבות
האגדות כוללות סיפורי פלאים בצד הנחיות לחיים נכונים, סיפורים על חיי חכמים בצד תיאורים מוזרים של החיים. בשאלה אם יש לקבל את האגדות כפשטן, או שיש להם משמעות סימלית נסתרת עסקו מפרשי האגדה. להלן נביא סקירות על האגדה מאת הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם ורמח"ל
eyov.pdf | |
File Size: | 185 kb |
File Type: |